החלטה בתיק בש"א 1619/08

1.         בפניי בקשת המערער לביטול פסק דין שניתן ביום 1.1.08, לפיו נדחה הערעור מחמת אי הפקדת ערבון (להלן - פסק הדין). 

הרקע וההליכים:

2.         ביום 5.9.07 נשלחה למערער הודעת בית המשפט, לפיה בהתאם להחלטת כב' הרשם, על המערער להפקיד בבית המשפט ערבון בסך 15,000 ש"ח בתוך 30 יום מיום המצאת ההודעה.

המבקש הגיש בקשה לפטור מהפקדת ערבון, ובהחלטת כב' הרשם מיום 6.11.07, נקבע כי סכום הערבון יופחת ויעמוד על סך של 5,000 ש"ח. כמו כן נקבע כי על המערער להפקיד את הערבון עד ליום 13.12.07, שאם לא כן, יירשם הערעור לדחייה ביום 20.12.07.

3.         אין חולק כי הערבון לא הופקד על-ידי המערער במועד שנקבע בהחלטת כב' הרשם, ועל-כן ביום 1.1.08 ניתן פסק הדין, כאמור.

4.         ביום 8.1.08 הגיש המערער את בקשתו דנן, בה טען כי העיכוב בתשלום הערבון, נבע מפניית בא כוחו לב"כ המשיבה בניסיון להגיע לפשרה שתייתר את הערעור. המשיבה הודיעה לו על סירובה להצעת הפשרה רק במהלך חודש דצמבר 2007. או אז גייס המערער את הכסף הדרוש, ושלח שליח מטעמו לבית המשפט לצורך הפקדת הערבון. אולם לטענתו, פקידת בית המשפט הודיעה לשליח כי הסך הרשום לערבון הינו 15,000 ש"ח ולא 5,000 ש"ח, וכי היא אינה יודעת כיצד לשנות טכנית את סכום הערבון, ועל כן ביקשה כי השליח ישוב במועד אחר. "כעבור ימים ספורים", כך נטען בבקשה, שב השליח לבית המשפט והפקיד את סך הערבון הדרוש.

הבקשה נתמכה בתצהירו הכללי של "השליח" בלבד.

5.         המשיבה מתנגדת מכל וכל לבקשה, והכחישה כי בין הצדדים התקיים משא ומתן כלשהו, כנטען בבקשה, כשלטענתה, כל שהוסכם בין הצדדים כי ב"כ המשיבה תבחן אפשרות כי המערער יודיע על דחיית הערעור ואילו המשיבה תוותר על ההוצאות שנפסקו לזכותה בבית משפט קמא. מכל מקום, עמדת המשיבה הובאה לידיעת בא-כוחו שלהמערער כבר ביום 13.12.07.

דיון :

6.          מטרת הפקדת הערבון, לשמור על האיזון שבין זכותו החוקתית של המערער להשיג על פסק דינו של בית משפט קמא לבין זכותו של המשיב שלא ייצא נפסד במקום בו יידחה הערעור ולהבטיח שיוכל לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתו בדחיית הערעור [בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מ(2) 383; רע"א 140/06 אמיקו טורס בע"מ נ' אבדר הסעות והשקעות בע"מ, פ"ד מד(2) 383].

תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן - התקנה) קובעת: " לא קיים המערער הוראה בדבר הערבון או הערובה, יירשם הערעור לדחיה לפני בית המשפט או הרשם ותומצא על כך הודעה לכל בעלי הדין". התקנה נועדה להגן על המשיב ולהבטיח כי לא יתקיים דיון בערעור שטרם שהופקד בו הערבון, ובה בעת, מגשימה היא גם את האינטרס הציבורי - מניעת שיבוש הליכים ובזבוז זמן שיפוטי יקר, הואיל ו" שום מערכת שיפוטית לא תוכל לשאת משיכת הליכים שיפוטיים ללא סוף תוך ניצול לרעה של סדרי הדין ובזבוז של משאביה. תהליך עשיית הצדק איננו שייך רק למתדיין בודד במנותק מהאינטרסים של יריביו וזכות הגישה לבית המשפט אינה כוללת בחובה את הכוח לפגוע מעבר למידה הראויה באינטרסים לגיטימיים של בעל הדין שכנגד" (רע"א 83/01 וייס נ' מרדכי, פ"ד נה(3) 730).

כמובן שיש להפעיל את סמכות הדחייה שבתקנה באופן מידתי [ע"א 2237/01 עראידה נ' המועצה להסדר ההימורים, פ"ד נו(1) 865], וזאת מן ההיבט שהפרת הכללים הדיוניים אינה צריכה להיות זו אשר תכריע את ההליך השיפוטי. על כן מהראוי לבחון האם קיים לבעל הדין הסבר המניח את הדעת למחדלו, ואם קיים שכזה, לא יהיה מקום להפעיל את הסמכות הקבועה בתקנה, או משהופעלה הסמכות, לבטל את דחיית הערעור מחמת אי הפקדת ערבון.

7.         די בכך שהבקשה לא נתמכה בתצהיר המבקש אודות השתלשלות האירועים בתיק, על מנת לדחות את הבקשה.

כך הן בכל הקשור למשא ומתן, כך בכל הקשור לגיוס הכספים, וכן לאשר פעלו בשמו. תצהיר השליח, הינו כללי ביותר, וייתכן ולא בכדי. בתצהיר אין כל פירוט של התאריכים השונים, להוציא "במהלך חודש 12/07"; לא מצויים פרטים מזהים ביחס ל"מזכירות שופטים", כפי שאין כל ציון מהו המועד בו הופקד הערבון.

לא למותר להוסיף כי בתצהיר מצויין כי ההחלטה על הפחתת הערבון ניתנה על-ידי הח"מ, ולא היא.

מכל מקום לא ניתן להתבסס על האמור בתצהיר זה כהסבר ראוי למחדל.

8.         יוער כי אם אכן התעורר קושי כזה או אחר להפקדת הערבון, בשל אותה מזכירת בית המשפט, היה מקום כי המערער יתכבד ויפנה לבית המשפט, ואף בבקשה להארכת מועד, אולם המערער בחר שלא לעשות כן.

נראה כי ההסבר להתנהלותו זו של המערער, מצוי ברישומי המזכירות, אשר מהם עולה כי המערער הפקיד את הערבון רק ביום 2.1.08, לאחר שפסק הדין כבר ניתן, ואף לאחר שהעתק ממנו שוגר לב"כ הצדדים באמצעות הפקס.

9.         בנוסף, ואולי כעיקר, דומה כי סיכויי הערעור קלושים. מדובר בקביעה עובדתית של בית משפט קמא בפסק דין מפורט ומנומק כדבעי, אשר למעשה לא נתן אמון בטענת המבקש כאילו נפגע מטרקטורון ואזי נפל מסוס עליו רכב.